Vayedaber

יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת — לֹא יְבַשֵּׁל בַּתְּחִלָּה מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת. אֲבָל מְבַשֵּׁל הוּא לְיוֹם טוֹב, וְאִם הוֹתִיר — הוֹתִיר לַשַּׁבָּת. וְעוֹשֶׂה תַּבְשִׁיל מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְסוֹמֵךְ עָלָיו לַשַּׁבָּת.

Traduction

MISHNA: With regard to a Festival that occurs on Shabbat eve, one may not cook on the Festival with the initial intent to cook for Shabbat. However, he may cook on that day for the Festival itself, and if he left over any food, he left it over for Shabbat. The early Sages also instituted an ordinance: The joining of cooked foods [eiruv tavshilin], which the mishna explains. One may prepare a cooked dish designated for Shabbat on a Festival eve and rely on it to cook on the Festival for Shabbat.

Rachi non traduit

מתני' יום טוב לא יבשל בתחלה. להיות תחלת בשולו ועיקרו לשם שבת אלא לשם יו''ט יהא תחלת בשולו והמשויר יהא לשבת כדקתני ואזיל אבל מבשל הוא ליו''ט ובלא הערמה כדקתני לקמן:

עושה תבשיל. לשם ערוב:

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁנֵי תַבְשִׁילִין, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: תַּבְשִׁיל אֶחָד. וְשָׁוִין בְּדָג וּבֵיצָה שֶׁעָלָיו, שֶׁהֵן שְׁנֵי תַבְשִׁילִין.

Traduction

The tanna’im disagreed with regard to the details of this ordinance: Beit Shammai say: For the purpose of the joining of cooked foods one must prepare two cooked dishes, and Beit Hillel say: One dish is sufficient. And they both agree with regard to a fish and the egg that is fried on it that these are considered two dishes for this purpose.

Rachi non traduit

וביצה שעליו. שהיו טחין ביצה על הדג כשצולין אותו:

אֲכָלוֹ אוֹ שֶׁאָבַד — לֹא יְבַשֵּׁל עָלָיו בַּתְּחִלָּה. וְאִם שִׁיֵּיר מִמֶּנּוּ כָּל שֶׁהוּא, — סוֹמֵךְ עָלָיו לַשַּׁבָּת.

Traduction

If one ate the food prepared before the Festival as an eiruv and none of it remained for Shabbat, or if it was lost, he may not rely on it and cook with the initial intent to cook for Shabbat. If he left any part of the eiruv, he may rely on it to cook for Shabbat.

Rachi non traduit

אכלו או שאבד. קודם שבשל כל צרכי שבת:

סומך עליו. לבשל בשבילו:

גְּמָ' מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר שְׁמוּאֵל, דְּאָמַר קְרָא: ''זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ'', זָכְרֵהוּ — מֵאַחֵר שֶׁבָּא לְהַשְׁכִּיחוֹ.

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: From where are these matters derived? What is the source of the halakha of the joining of cooked foods and of the halakha that one who failed to prepare such an eiruv may not cook on a Festival for Shabbat? Shmuel said that the source is as the verse states: ''Remember the Shabbat day, to keep it holy'' (Exodus 20:8); from which he infers: Remember it and safeguard it from another day that comes to make it forgotten. When a Festival occurs on Friday, preoccupation with the Festival and the preparation and enjoyment of its meals could lead one to overlook Shabbat. Therefore, the Sages instituted an ordinance to ensure that Shabbat will be remembered even then.

Rachi non traduit

גמ' מנא הני מילי. לאו דוקא מקראי יליף דערובי תבשילין דרבנן והכי קא מבעיא ליה אהיכא אסמכוה רבנן:

זכור. אין זכירה אלא בדבר המשתכח:

זכרהו מאחר שבא להשכיחו. כשבא יו''ט בערב שבת קרוב שבת להשתכח מחמת יו''ט שמרבה בסעודת היום ואינו מניח לשבת כדי כבודו והזהירך הכתוב לזכרו וכשמערב ערובי תבשילין נמצא שזוכרו שהרי אינו עושה אלא מחמת שבת:

מַאי טַעְמָא? אָמַר רָבָא: כְּדַי שֶׁיִּבְרוֹר מָנָה יָפָה לַשַּׁבָּת וּמָנָה יָפָה לְיוֹם טוֹב.

Traduction

The Gemara asks: What is the reason that the Sages instituted this ordinance in particular to ensure that Shabbat would not be overlooked? Rava said: The Sages did so in deference to Shabbat, and they instituted an eiruv so that one will select a choice portion for Shabbat and a choice portion for the Festival. If one fails to prepare a dish specifically for Shabbat before the Festival, it could lead to failure to show the appropriate deference to Shabbat.

Rachi non traduit

מ''ט. למה תקנו ערוב קרא ודאי לאו בערוב משתעי ולאו ערוב משתמע מניה ואסמכתא בעלמא הוא וכי אתא קרא לקדוש היום אתא כדתניא בפסחים (דף קו.) זכרהו על היין ערוב מדרבנן ומה ראו לתקן:

אמר רבא כדי שיברור כו'. מתוך שמערב זוכר את השבת ואינו מכלה את הכל ליו''ט ובורר מנה לזה ומנה לזה:

רַב אָשֵׁי אָמַר: כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ אֵין אוֹפִין מִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת, קַל וָחוֹמֶר מִיּוֹם טוֹב לְחוֹל.

Traduction

Rav Ashi stated a different reason: The Sages did so in deference to the Festival, so that people will say: One may not bake on a Festival for Shabbat unless he began to bake the day before; all the more so, one may not bake on a Festival for a weekday.

Rachi non traduit

רב אשי אמר. לא לכבוד שבת תקנוהו אלא לכבוד יום טוב:

כדי שיאמרו אין אופין מיום טוב לשבת. אלא א''כ התחיל מבעוד יום דאינו אלא כגומר והולך אבל אתחולי לא:

ק''ו דמיום טוב לחול. לגמרי לא:

תְּנַן: עוֹשֶׂה תַּבְשִׁיל מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְסוֹמֵךְ עָלָיו לַשַּׁבָּת. בִּשְׁלָמָא לְרַב אָשֵׁי דְּאָמַר כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ אֵין אוֹפִין מִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת, הַיְינוּ דְּמֵעֶרֶב יוֹם טוֹב — אִין, בְּיוֹם טוֹב — לָא. אֶלָּא לְרָבָא, מַאי אִירְיָא מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב? אֲפִילּוּ בְּיוֹם טוֹב נָמֵי!

Traduction

We learned in the mishna: One may prepare a cooked dish on a Festival eve and rely on it to cook for Shabbat. Granted, according to Rav Ashi, who said that the reason for an eiruv is so that people will say: One may not bake on a Festival for Shabbat; that is why on a Festival eve, yes, one may prepare the eiruv, but on the Festival itself, no, one may not do so, as it is a reminder that in principle one may not cook on a Festival for Shabbat. However, according to Rava, who stated that the reason for the eiruv is to ensure that one selects choice portions for both the Festival and Shabbat, why does the mishna discuss specifically preparation on a Festival eve? Even were one to prepare a dish for Shabbat on the Festival as well, it would guarantee that he accord the appropriate deference to Shabbat.

Rachi non traduit

בשלמא לרב אשי. דאמר לכבוד ו''ט תקנוהו כדי שיאמרו אסור להתחיל בשולי שבת ביו''ט היינו דמערב יו''ט הוצרך לעשותו:

אלא לרבא. דאמר כדי שיברור:

אפי' ביו''ט. יעשהו לפני סעודת יו''ט יש כאן זכירת שבת לברור מנותיו:

אִין הָכִי נָמֵי, אֶלָּא גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִפְשַׁע.

Traduction

The Gemara answers: Yes, it is indeed so; that objective could have been achieved even on the Festival. However, the Sages issued a decree that the eiruv must be prepared on the Festival eve lest one be negligent and fail to prepare one entirely.

Rachi non traduit

שמא יפשע. ישכח ולא יערב משום דטריד:

וְתַנָּא מַיְיתֵי לַהּ מֵהָכָא: ''אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ וְאֵת אֲשֶׁר תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ'', מִכָּאן אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אֵין אוֹפִין אֶלָּא עַל הָאָפוּי, וְאֵין מְבַשְּׁלִין אֶלָּא עַל הַמְבוּשָּׁל. מִכָּאן סָמְכוּ חֲכָמִים לְעֵרוּבֵי תַבְשִׁילִין מִן הַתּוֹרָה.

Traduction

The Gemara comments: And a tanna cites the proof for eiruv tavshilin from here, the following verse: ''Tomorrow is a day of rest, a holy Shabbat to the Lord. Bake that which you will bake and cook that which you will cook, and all that remains put aside to be kept for you until the morning'' (Exodus 16:23). From here Rabbi Eliezer said: One may bake on a Festival for Shabbat only by relying on that which was already baked for Shabbat the day before, and adding to it; and one may cook only by relying on that which was already cooked. From this verse the Sages established an allusion to the joining of cooked foods from the Torah.

Rachi non traduit

ותנא מייתי לה מהכא. כן דרך שיטת התלמוד כשמתחילין האמוראין להוציא טעם מן המקרא ויש תנא של ברייתא למד אותו ממקום אחר נקט הכי כלומר האמוראין למדוהו מכאן והתנא למד מכאן:

את אשר תאפו אפו. הוה ליה למכתב היום אפו ובשלו אלא רמז הוא שיש לך יום ששי שאין אופין לצורך מחר:

אלא על האפוי. בחמישי בשבת:

אופין. פת:

מבשלין. תבשיל:

תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ כָּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ בְּהִלְכוֹת יוֹם טוֹב. יָצְתָה כַּת רִאשׁוֹנָה, אָמַר: הַלָּלוּ בַּעֲלֵי פִטָּסִין. כַּת שְׁנִיָּה, אָמַר: הַלָּלוּ בַּעֲלֵי חָבִיּוֹת. כַּת שְׁלִישִׁית, אָמַר: הַלָּלוּ בַּעֲלֵי כַדִּין.

Traduction

§ The Sages taught in a baraita: There was an incident involving Rabbi Eliezer, who was sitting and lecturing about the halakhot of the Festival throughout the entire Festival day. When the first group left in the middle of his lecture, he said: These must be owners of extremely large jugs [pittasin], who apparently have huge containers of wine awaiting them as well as a comparable amount of food, and they have left the house of study out of a craving for their food. After a while a second group departed. He said: These are owners of barrels, which are smaller than pittasin. Later a third group took its leave, and he said: These are owners of jugs, even smaller than barrels.

Rachi non traduit

שהיה יושב ודורש. ביום טוב:

יצתה כת ראשונה. לסעוד סעודת יום טוב והניחוהו דורש:

בעלי פטסין. חביות גדולות הכינו להם באנומלין ומסך משתאות לפיכך מהרו לצאת כלומר בעלי נפש הן ואינן יגיעין לשמוע תורה:

כַּת רְבִיעִית, אָמַר: הַלָּלוּ בַּעֲלֵי לְגִינִין. כַּת חֲמִישִׁית, אָמַר: הַלָּלוּ בַּעֲלֵי כוֹסוֹת. הִתְחִילוּ כַּת שִׁשִּׁית לָצֵאת, אָמַר: הַלָּלוּ בַּעֲלֵי מְאֵרָה.

Traduction

A fourth group left, and he said: These are owners of jars [laginin], which are smaller than jugs. Upon the departure of a fifth group, he said: These are owners of cups, which are smaller still. When a sixth group began to leave, he became upset that the house of study was being left almost completely empty and said: These are owners of a curse; i.e., they obviously do not have anything at home, so why are they leaving?

Rachi non traduit

הללו בעלי מארה. שהיה בית המדרש מתרוקן מאד וגנאי הדבר וקשה בעיניו:

עד מתי הם יושבים ל''ג:

נָתַן עֵינָיו בַּתַּלְמִידִים, הִתְחִילוּ פְּנֵיהֶם מִשְׁתַּנִּין. אָמַר לָהֶם: בָּנַי, לֹא לָכֶם אֲנִי אוֹמֵר, אֶלָּא לְהַלָּלוּ שֶׁיָּצְאוּ, שֶׁמַּנִּיחִים חַיֵּי עוֹלָם וְעוֹסְקִים בְּחַיֵּי שָׁעָה.

Traduction

He cast his eyes upon the students remaining in the house of study. Immediately, their faces began to change color out of shame, as they feared he was referring to them and that perhaps they should have departed along with the others instead of staying. He said to them: My sons, I did not say that about you but about those who left, because they abandon the eternal life of Torah and engage in the temporary life of eating.

Rachi non traduit

התחילו פניהם משתנין. כסבורין שכועס על כת ששית מפני שאחרו לצאת וכ''ש עלינו:

חיי שעה. סעודה:

בִּשְׁעַת פְּטִירָתָן, אָמַר לָהֶם: ''לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם''.

Traduction

At the time of the remaining students’ departure at the conclusion of Rabbi Eliezer’s lecture, he said to them the verse: ''Go your way, eat the fat and drink the sweet, and send portions to him for whom nothing is prepared, for this day is holy to our Lord; and do not be grieved, for the joy of the Lord is your strength'' (Nehemiah 8:10).

Rachi non traduit

אכלו משמנים. מקרא הוא בספר עזרא עד כי חדות ה' היא מעוזכם:

אָמַר מָר: שֶׁמַּנִּיחִין חַיֵּי עוֹלָם וְעוֹסְקִין בְּחַיֵּי שָׁעָה — וְהָא שִׂמְחַת יוֹם טוֹב מִצְוָה הִיא! רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: שִׂמְחַת יוֹם טוֹב רְשׁוּת.

Traduction

The Gemara clarifies this baraita. The Master said above: Because they abandon eternal life and engage in temporary life. The Gemara wonders at this: But isn’t the joy of the Festival itself a mitzva and therefore part of eternal life? The Gemara answers: Rabbi Eliezer conforms to his standard line of reasoning, as he said: Physical joy on a Festival is merely optional.

דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹ לָאָדָם בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא אוֹ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, אוֹ יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, חַלְּקֵהוּ: חֶצְיוֹ לַה', וְחֶצְיוֹ לָכֶם.

Traduction

As it is taught in a baraita that Rabbi Eliezer says: A person has no way of fulfilling the mitzva of a Festival correctly apart from either eating and drinking, thereby fulfilling the mitzva of joy in a completely physical manner, or sitting and studying Torah, thereby emphasizing only the spiritual; and those who did not engage in Torah study to the fullest extent acted inappropriately. Rabbi Yehoshua says: There is no need for such a dichotomy; rather, simply divide it: Half to God, Torah study, and half to yourselves, engaging in eating, drinking, and other pleasurable activities.

Tossefoth non traduit

או אוכל ושותה או יושב ושונה. ואע''ג דלעיל קאמר לתלמידיו אכלו משמנים ושתו ממתקים משום דסיים הדרשה הוא דהא בשאר ימים נמי היו אוכלים אחר הדרשה ומ''מ אמר להו אכלו משמנים ושתו ממתקים משום שמחת יום טוב:

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ''עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ'', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ''עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם''. הָא כֵּיצַד? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: אוֹ כּוּלּוֹ לַה', אוֹ כּוּלּוֹ לָכֶם. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר: חַלְּקֵהוּ, חֶצְיוֹ לַה' וְחֶצְיוֹ לָכֶם.

Traduction

Rabbi Yoḥanan said: And both of them derived their opinions from one verse, i.e., the two of them addressed the same apparent contradiction between two verses, resolving it in different ways. One verse states: ''It shall be a solemn assembly for the Lord, your God'' (Deuteronomy 16:8), indicating a Festival dedicated to the service of God, and one verse states: ''It shall be a solemn assembly for you'' (Numbers 29:35), indicating a celebratory assembly for the Jewish people. How is this to be reconciled? Rabbi Eliezer holds that the two verses should be understood as offering a choice: The day is to be either entirely for God, in accordance with the one verse, or entirely for you, as per the other verse; and Rabbi Yehoshua holds that it is possible to fulfill both verses: Split the day into two, half of it for God and half of it for you.

מַאי ''לְאֵין נָכוֹן לוֹ''? אָמַר רַב חִסְדָּא: לְמִי שֶׁלֹּא הִנִּיחַ עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין. אִיכָּא דְּאָמְרִי: מִי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לְהַנִּיחַ עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין, אֲבָל מִי שֶׁהָיָה לוֹ לְהַנִּיחַ עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין וְלֹא הִנִּיחַ — פּוֹשֵׁעַ הוּא.

Traduction

§ Since the baraita mentions the verse from Nehemiah, the Gemara poses the following question: What is the meaning of: ''Send portions to him for whom nothing is prepared'' (Nehemiah 8:10)? Rav Ḥisda said: Send to one who does not have food of his own prepared for Shabbat that follows the Festival because he did not prepare a joining of cooked foods and must therefore rely on others. Some say that he said the following: It is necessary to provide food for one who did not have an opportunity to prepare a joining of cooked foods on the eve of the Festival; but one who had an opportunity to prepare a joining of cooked foods and did not prepare one is negligent, and there is no obligation to care for him.

Rachi non traduit

שלא היה לו להניח. כגון שאבדה לו אבדה מערב יו''ט ומחזר כל היום אחריה:

מַאי ''כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם''? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, לְווּ עָלַי, וְקַדְּשׁוּ קְדוּשַּׁת הַיּוֹם, וְהַאֲמִינוּ בִּי וַאֲנִי פּוֹרֵעַ.

Traduction

The Gemara poses another question with regard to the same verse: What is the meaning of: ''For the joy of the Lord is your strength''? Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Eliezer, son of Rabbi Shimon: The Holy One, Blessed be He, said to the Jewish people: My children, borrow on My account, and sanctify the sanctity of the day of Shabbat and the Festivals with wine, and trust in Me, and I will repay this debt.

Rachi non traduit

חדות ה'. שמחה שאתם עושים בשביל הקב''ה הרי היא מעוזכם היא תעזור אתכם לשלם הקפותיכם ומלוותיכם שתלוו בשבילה:

Tossefoth non traduit

לוו עלי ואני פורע. והא דאמר (פסחים דף ק.) עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות ה''מ כשאין. לו [א] לפרוע:

וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: הָרוֹצֶה שֶׁיִּתְקַיְּימוּ נְכָסָיו — יִטַּע בָּהֶן אֶדֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: ''אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'''.

Traduction

Apropos the statement attributed to Rabbi Yoḥanan in the name of Rabbi Eliezer, son of Rabbi Shimon, the Gemara cites another statement that Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Eliezer, son of Rabbi Shimon: One who wants his properties to be preserved and protected from ruin should plant an eder tree among them, as it is stated: ''The Lord on high is mighty [adir]'' (Psalms 93:4). Due to the similarity of the words eder and adir, this is understood to mean that the eder tree bestows permanence.

Rachi non traduit

שיתקיימו לו נכסיו. שלא יהא אדם חומסן וגוזל שדות ממנו:

יטע בהן אדר. אילן חשוב הוא יש לו שם למרחוק ואומרים פלוני יש לו אדר בשדהו ומתוך כך היא נקראת על שמו ואם הולך למדינת הים ובא אחר והחזיק בה יש לו עדים הרבה שהיתה שלו ואילו מכרה היה הקול יוצא להיות נקראת על שמו של שני:

שנאמר אדיר במרום. כלומר שאדר לשון קיום וחוזק ולכך נקרא אדר:

אִי נָמֵי אַדְרָא כִּשְׁמֵיהּ, כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי: מַאי אַדְרָא — דְּקָיְימָא לְדָרֵי דָּרֵי. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: שָׂדֶה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֶדֶר אֵינָהּ נִגְזֶלֶת וְאֵינָהּ נֶחְמֶסֶת, וּפֵירוֹתֶיהָ מִשְׁתַּמְּרִין.

Traduction

Alternatively: The eder tree will preserve one’s property, as implied by its name, as people say: What is alluded to in the name of the eder? Its name hints that it endures for many generations [darei]. This is also taught in a baraita: A field that contains an eder tree will be neither stolen nor forcibly removed from one’s possession, as the eder serves as a clear indication of its owner, and its fruit is preserved, as the unique odor of the eder sap wards off insects.

Rachi non traduit

כשמיה. כשמו שמפרשין בני אדם את שמו:

נחמסת. חמסן יהיב דמי אלא שלוקח בכח ויש קול לדבר והיום או מחר מזמינו לבית דין:

ופירותיה משתמרין. לא ידענא מאי היא י''מ שנוטעין אותו על הגבולים ויש לו ענפים הרבה והוא לשדה לגדר ולי נראה שהוא מין עשב חשוב וזרעו מתערב עם הפירות ובשדה לבן קאמר ומשתמרת התבואה מן הכנימה והתולעים שריח אותו זרע מבריחן והורגן כדאמר בחומטין שמשמר התבואה במסכת שבת (דף לא.):

תָּנֵי רַב תַּחְלִיפָא אֲחוּהּ דְּרַבְנַאי חוֹזָאָה:

Traduction

§ The Gemara returns to the previous issue: Rav Taḥlifa, brother of Ravnai Ḥoza’a, taught: